מעבר מנדלבאום (2016)
העלילה נפתחת בחודש ינואר 1963, כאשר העיתונאית גליה והעורך עשתר מבקרים את ז'קלין בבית המעצר של מעבר מנדלבאום, מעבר שהפריד אז בין שני חלקי ירושלים, וברומן, משמעותו הסימבולית רחבה הרבה מעבר לכך. ז'קלין עצורה שם מסיבה עלומה, שמתבררת רק לקראת סוף הרומן, הקופץ במכונת הזמן חמש שנים אחורה להיכרות בין ז'קלין לגליה. זו מפרסמת עליה רשימה אוהדת בעיתונה לרגל שנת העשור למדינה. ברשימה מוצגת ז'קלין כעולה חדשה מצרפת שלחמה בשורות המחתרת הצרפתית, אך הקורא יודע כבר מלכתחילה שמדובר בבדותה העלולה להתגלות בסופו של דבר. המספרת היודעת–כול (גליה) יודעת לכאורה פחות מהקורא. גליה התמימה מוקסמת מדמותה של ז'קלין, מאמינה לשקריה ומוחלת לה גם כשהשקר נחשף. בניגוד לגליה, שלא יודעת שז'קלין בחרה בזהות בדויה, הקורא יודע על כך כמעט מלכתחילה. הוא גם יודע שהעיר המחולקת תתחבר מחדש בתוך קצת יותר מארבע שנים, והידע הזה מעניק לו לכאורה יתרון על כל גיבורי הסיפור האחרים, יתרון המאפשר לו להשלים פרקי עלילה בראשו הקודח. העלילה עוסקת בז'קלין כהן, שיש מי שיראה בה בת דמותה של המסאית והסופרת ילידת קהיר, ז'קלין כהנוב. כהנוב הייתה מסאית מבריקה שנחשבה כמבשרת הים–תיכוניות בתרבות הישראלית. זהו רומן העוסק בזהויות אמיתיות ובדויות, בשאלות גורל ובסיפור של בגידה, של גבר באישה, אישה בגבר ואח באחיו, וסיפור על משפחות שסועות.
לקריאת פרק ראשון מתוך הספר, ראו כאן.
רשימת פרסומים
-
גולן, מירב. מעבר מנדלבאום. אימגו מגזין מאמרים, 7 בספטמבר 2016.
-
ז'קונט, אמנון. תבלינים של הלבנט. הארץ, מוסף ספרים, גל' (ט"ו באדר ב' תשע"ו, 25 במארס 2016)
-
כץ, גילת. על דמותה המסתורית של ז'קלין. דליה כהן-קנוהל, 10 במאי 2016.
-
עופר אורן, עופרה. סוד הקסם המסוכן. סופרת ספרים, 14 ביוני 2016.
-
ציפר, בני. ההתחזות היא לב הלבנטיניות. הארץ, תרבות וספרות, כ"ו באייר תשע"ו, 3 ביוני 2016
-
"מעבר מנדלבאום בתרגום לערבית", ישראל היום, 9.9.2016.
-
על מעבר מנדלבאום ב"תחריר ניוז" בקהיר. מרץ 2017.
![maavarmandelbaum_master.jpg](https://static.wixstatic.com/media/9ebc0e_8ca438ab7ebf47bc816aeb12af736972~mv2.jpg/v1/fill/w_184,h_282,al_c,q_80,usm_0.66_1.00_0.01,enc_avif,quality_auto/maavarmandelbaum_master.jpg)