על שתי הגליות בהיסטוריה הארמנית: ההגלייה לאיראן [1606] ורצח העם הארמני על ידי העות'מאנים.

קתדראלה ארמנית בשם 'ונק' מהמאה ה 17 ניצבת לתפארת עד היום באספהאן שבאיראן, לצד  13 כנסיות נוספות ובתי ספר רבים. כולם

סיפורה המוצלח של הרובע הארמני באספהאן, "ג'ולפה החדשה" יכול להיקרא בהשוואה לסיפור הגלייה ורצח עם הארמני. סיפורן של הכנסיות באיראן ובתורכיה יוצרות מסגרת לסיפור הזה.

 

המסע של הארמנים מהקווקז אל אספהאן הוא חלק מסיפור הגליות ענק של הארמנים. האחת מהקווקז [נחצ'יבאן] לאספהאן בתחילת המאה השבע עשרה, והשנייה, גירוש וטבח של ארמנים מתורכיה בראשית המאה העשרים.

 

אל סיפור הרובע הארמני  'ג'ולְפָה החדשה'  שבאספהאן הגעתי תוך כדי תחקיר לרומן  שיצא לאחרונה 'ציפור בעיר קדושה'.

הפרק הרביעי של הרומן מתרחש באספהאן במאה ה 17. תוך כדי קריאה אודות אספהאן שהייתה לבירת פרס במאה ה17 נגלה לי יופייה של הקתדרלה הארמנית וָנְק וייחודה של הקהילה  הארמנית באספהאן, שהיא ריכוז הגולים הארמנים הגדול ביותר בעולם.

 

כאן, בג'ולפה החדשה, השתמשו לראשונה באיראן במכונת דפוס והיא נמצאת במוזיאון מיוחד במקום, הרבה לפני שהמוסלמים ניאותו להשתמש במכונת דפוס. חצ'טור קסאראטסי [ Khachatur Kesarstsi  ] היה ארכיבישוף ממוצא ארמני. הוא ייסד באיראן את הדפוס הראשון בשנת 1633. בשנת 1638, הספר הראשון הודפס ביוזמתו באיראן ברובע הארמני "ג'ולפה החדשה".

סיפור הגעתם של הארמנים לאספהאן הוא סיפור שיש בו אינטרסים כלכליים-מסחריים. שאה עבאס הגדול,  המלך הפרסי [1557-1629],

הוציא צו המורה על הקמת הרובע הארמני "ג'ולפה החדשה" באספהאן. יותר ממאה חמישים אלף ארמנים הועברו מג'ולפה הישנה בנחצ'יבאן. מקורות איראניים טוענים שהארמנים באו לאיראן בשל אכזריות האימפריה העותמאנית. על פי מקורות אחרים, השאה שנלחם בקווקז נקט במדיניות שהייתה שגורה באזור זה וידועה עוד מימי הבבלים והאשורים: הגליות המונים. הפעם, הגה שאה עבס רעיון שהתאים למדיניותו הכלכלית וקידום האינטרסים שלו ביחסי חוץ, במסחר. הוא שאף לנצל את הידע של הארמנים בתחום המסחר במשי. ייסוד הרובע באספהאן קשור גם לעובדה שהארמנים היו ידועים בקשרי מסחר ענפים עם העולם בגלל בני עמם הפזורים בגולה.

החלטתו הייתה להקים להם רובע בו יוכלו  לחיות חיי דת חופשיים. ג'ולפה החדשה הוא כיום רובע ארמני  משגשג עם בית ספר ארמני ו 16 כנסיות, כולל קתדרלת "ונק" המפורסמים.  הארמנים מצייתים  לחוק האיראני ביחס לקוד לבוש, אבל דבקים בזהות, בשפה ובתרבות הארמנית. כל אלה מוגנים על ידי החוק של ממשלת איראן. [כיום יש  בג'ולפה החדשה כ 12.000 אנשים.]

 

הארמנים התערו היטב בחברה ולא אכזבו. פרט  מעניין הוא שהכנסיות עוצבו בסגנון ארכיטקטוני פרסי לחלוטין, בשילוב איקונוגרפיה ארמנית נוצרית. שילוב זה הופך את הכנסיות למרהיבות במיוחד. דבר זה ניכר ביופייה הנדיר של קתדרלת ונק שהוקמה בשנת 1606.

 

רצח העם הארמני על ידי העות'מאנים במלחמת העולם הראשונה

סיפור מחיקתם של מעל 2000 כנסיות ברחבי תורכיה מספרות את מהות השוני בין שתי ההגליות.

כידוע, ההגלייה והטבח של הארמנים בראשית המאה העשרים הסתיימו בתוצאות הרות אסון. לא רק שהמונים נטבחו וגורשו מביתם, מבנים ורכוש רב נותרו הרוסים.

במאמרו ": Searching for lost Armenian Churches and Schools in Turkey " כותב רפי בדרוסיאן Bedrosyan סקירה בנוגע לכנסיות ובתי הספר הארמנים שנהרסו בתורכיה בראשית המאה העשים.

הוא מצביע על העובדה שמחקרים חדשים מציינים כי מספר הכנסיות הארמניות לפני 1915 היה בסביבות 2300. מספרים אלה מתייחסים רק לכנסיות תחת ההשגחה של הפטריארכיה הארמנית של איסטנבול, ולכן לא כוללים כמה כנסיות שהיו שייכות לקהילות ארמניות קתוליות.

כנסיות ובתי ספר  אלה היו מרכז החיים של חיי הארמנים בתורכיה. כנסיות אלה נהרסו לצד חיסולם של אלפי בתים, חנויות, חוות, גנים, מפעלים שהיו שייכים לארמנים. הכנסיות ובתי הספר נעלמו או הוסבו למטרות אחרות, חלקן מבזות את המבנה הדתי. כרגע, מתוך 34 כנסיות ארמניות בטורקיה, רק 6 נותרו באנטליה.

את סיפור שני גירושים/הגליות  של הארמנים מאז המאה ה 17 - מספרות היטב הכנסיות שבאספהאן ואלה שהן תילי חורבות בתורכיה.  סיפור זה מדגיש יותר מכל כיצד גם במצב הנורא של הגלייה אפשר לבנות חיים חדשים שמעודדים שמירה על זהות הקבוצה ועד כמה האופציה האחרת היא נוראית.