המחזה מתרחש בוונציה בשנת 1666, שנת השיא אך גם שנת השבר של התנועה המשיחית השבתאית. בשנה זו התאסלם שבתאי צבי ובכך החלה קריסתה של התנועה המשיחית השבתאית כתנועת המונים. רק גרעינים קשים של מאמינים המשיכו להאמין במשיחיותו ויצרו השקפת עולם סבוכה ומלאת סתירות המנסה לתת פשר תיאולוגי משיחי להמרת הדת של שבתאי צבי. העלילה מתנהלת ברובה בכלל תיאטרון קטן בוונציה שמנהלו ומרבית שחקניו הם יהודים. שני מצורעים המגיעים לוונציה מתוך תקווה לפגוש את המשיח שיגאל אותם מצרעתם מוצאים בתיאטרון מקלט ללילה, לאחר שנדחו במקומות אחרים שבהם ביקשו קורת גג. המצורעים מוצאים את עצמם מצטרפים ללהקת השחקנים, כאשר התחפושת מאפשרת להם להופיע בציבור מבלי שהצרעת תפרח לעיני כל. במובן זה התיאטרון משמש כמרחב גאול, מדומה וממשי כאחד, במציאות לא גאולה, המתח לקראת בוא המשיח מחמיר את מצבם של המצורעים והם משעבדים עצמם לגובה המיסים המבטיח להם תרופת פלא שתאפשר להם לקבל את פני המשיח עם פנים צחות בריאות. דמות מרכזית נוספת במחזה היא ברוריה, אשת עסקים בת שלושים ושמונה שהתאלמנה ונותרה עם גנה יחידה. ניסיונותיה להיחלץ מבדידותה מובילים אותה לחזר אחרי הרב המשיחי יוסף זכות, המפיח בה תקוות שווא לנישואים תוך ניסיון לסחוט ממנה כספים עבור התנועה המשיחית. ברוריה מחכה למשיח בעיקר מתוך תקווה שלאחר בואו יממש יוסף זכות את הבטחתו לנישואים וגאלנה מבדידותה. ברוריה מפקידה את בנה לזמן מה בידי יוסף וחבורתו, אך מתוך הזנחה הוא טובע בים. בשלב זה נעה ברוריה בין הרצון להמשיך להאמין במשיח שישיב את בנה לחיים לבין הכעס על חבורת המאמינים שבעטיה טבע בנה, ורצונה לחשוף את השקר והרשע שיש בחבורת המשיח. הדמות היחידה במחזה שמפוכחת משיכרון המשיח הוא דניאל, אחיה של ברוריה, שחקן ומנהל התיאטרון. בתמיכתו משתחררת ברוריה אט אט מאמונתה בשבתאי צבי, וכדרכם של חוזרים בשאלה ובתשובה היא חשה צורך עז להפיץ את אור האמת. ברוריה הופכת את עניין הפצת הכרוזים המספרים בגנות שבתאי צבי ובפרשת התאסלמותו לתכלית חייה.

​

רשימת פרסומים

• ״גאולה מהמשיח שלא יבוא״: על המחזה ״המצורעים״, פרופ׳ צבי מרק, מקור ראשון, 11.7.2008