​

תרגום: דליה כהן קנוהל, רחל מסצ'י-כהן

 

​

* * *

 

 

רַבִּים הִּבִיטּו בְגַן הָעֹולָם בִתְשּוקָה וְנָגֹוזּוֹ שֹותְקִים

אַל תֶאֱסֹף אֶּלָא פְרָחִים דְהּויִים וְקֹוצִים

אֲמִּתִית הִיא דֶרְֶך חַּיִים זֹו -

אֲבֹוי לְזֶה שֶּמֵתֹ וְלֹא הֵבִין מַכְאֹובִים

 

* * *

 

לִּבִּי שּוב אֹובֵד בְּאַהֲבָה לְזֶה הַּיָפֶה

הּוא חָרֵב בִּגְלַל הַּמָתֹוק בְּלֵב רָפֶה

אֲנִי זָקֵן אְַך בְּלִּבִּי עֲדַיִן כֹחַ נְעּורִים

בִּסְתָו חַּיָיו פֹורֵחַ כְּמֹו אָבִיב מְלַבְלֵב

 

 

* * *

 

דַּע לְצַמְצֵם עַצְמְָך, כְָּך תּוכַל לִחְיֹות

אֵין זֶה עֲבּור חַלָּשִׁים ומֻכֵּי הֲזָיֹות

אִם בּועֵר אַּתָה כְּנֵר אַל תִכלה עַצְמְָך

לֹא לְָך לְנַּצֵחַ רֹושְפִים נגֹוהֹות.

 

* * *

 

 

אָדָם שֹותֶה יַיִן ומַעֲבִירֹו הָלְאָה

הָאֲחֵרִים נֶהֱנִים מִן הַּצְלִי ומֹוסְרִים הָלְאָה

אֲבָל סרמד טֹובֵל בַּמַיִם שֶל קְעָרָתֹו

אֶת לַחְמֹו הַּיָבֵש, אֹכֶל ומַעֲבִיר הָלְאָה.

 

* * *

 

 

אַל תְצַּפֶה לְשֶקֶט וְרֹוגַע מִיהִירּות

לֹא לְעֱזּוז, רָהַב וְהִתְּפַארּות

אֹורְחֹותָיו שֶל חֶלֶד מְנִיבִים פֵרֹות מּועָטִים

הֱיֵה מְרֻּצֶה עִם הֶפְסֵד וְאַל תִשְּתֹוקֵק לְרִוְחִּיּות.

 

* * *

 

זֶה שֶּנָתַן לְָך שַרְבִיט מַלְכּותִי

לִי הֶעֱנִיק כָעַס לְמִחְיַיתִי,

הִלְּבִיש בֶּגֶד לַחֹוטְאִים לְכַּסֹות עֲוֹונֹותֵיהֶם

לְחַסְרֵי הַחֵטְא נָתַן אְַך גְלִימָת עֵירֹם פִּיּוטִי.

 

* * *

 

 

אִם רֹוצֶה אַתָה לִהְיֹות חָפְשִי, לְהִמָלֵט מִדְאָגֹות

אַל תִתְעָרֵב עִם אֲנָשִים וְשֵב לְבַדְךְ לַהֲגֹות

שַלוָות הָעֹולָמֹות נִמְצֵאת בַּבְדִידּות

הַקְשֵב לַּשֶקֶט שֶּבִפְנִים וְנַתֵץ חֹומֹות רֹועֲמֹות.

 

* * *

 

מִּלְבַּדְָך אֵינִי רֹוצֶה בֶּחָבֵר חָבִיב

אֵינִי מִשְּתֹוקֵק לְגַן אֹו לְאָבִיב

אַּתָה הַּגַרְעִין שֶל מַחְשְבוֹתַי

שֶהֹולְכֹות אַחַר אַהֲבָתְךָ כָּלִיל.

 

* * *

 

 

בַּיָם הַּזֶה שֶל הַחַּיִים  אַּתָה כְמֹו בּועָה קְטַּנָה -

חֹושֶׁשֶת מִּכָל גַל שֶּמֹופִיעַ בְּיָם הַּמְצּולָה

קַח מַרְאָה לְפָנֶיָך וְהִסְּתַּכֵל לְרֶגַע

הִשְּתַּקְפּותְָך – כַּמָה זְמַן תִּשָאֵר הַּמְעּונֶה?

 

* * *

 

 

אֹו סַגְפָן, בְּשֵם אֱֹלהִים, יֵש לְָך חָכְמָה מּועָטָה

וַּתֵר עַל הַּצְבִיעּות וְהַּפְרִישּות ושְתֵה יַיִן זֶה עַּתָה!

הַּגָבִיעַ וְהַּכֹוס גְדּושִים בֶּאֱמֶת

מַהּות וְצּורָה מְבַעְּבְּעִים בָּהֶם בִּשְעָטָה.

 

* * *

 

 

מֵהַּלֵב חֲתֹוֹךְ אֶת חּוט הַּתִקְוֹות

כְּדֵי שֶּיִרְוַח לְךָ מִּמּועָקָת הָעֹולָמֹות

חֻרְשָת הַחַּיִים אֵינָּה מִתְמַשֶכֶת כְּמֹו

רֵיחַ הַּנִּצָן בְּגַן חִּזָיֹון הַחֲלֹומֹות.

 

* * *

 

הָפַכְּתִי לְבִלְּתִי קַּיָם וְאֵינִי יֹודֵעַ דָבָר עַל הַחַּיִים

פֶּחָם אֶשְרֹף וְאֵינִי יֹודֵעַ עַל עָשָן מִטְּבָחִים

וִּתַרְּתִי עַל הַכֹל – הַּלֵב, חַּיִים, נֶפֶש וֶאֱמוּנָה

כֻּלָם מְצִיאּות, אַךְ מָה עֵרֶךְ אֵּלֶה הַּנְכָסִים?

 

* * *

 

 

אַל תִהְיֶה שָמֵחַ בְּחֶלְקְָך בְּעֹולָם בָּר חֲלֹוף

אִם מֶלְֶך אֹו קַּבְּצָן, לֹא תִּשָאֵר לַּנֶצַח זָקּוף

אַל תִהְיֶה אָדִיש לְחָבֵר אָהּוב – בְּחַּיִים קְצָרִים אֵּלֶה

אֲפִּילּו לְרֶגַע חָטּוף.

 

* * *

 

בַּנְעּורִים, עִּסּוק בְּשִירָה הּוא נְכֹוֹחַ לְמֵבִין

אַהֲבָה לִוְרָדִים, הַּבַקְּבּוק וְהַּיַיִן הֵם מַעְיָן  -

אַךְ עִם הַּזִקְנָה לִפְרֹש מֵהָעֹולָם

וְלַחְשֹב עַל הַחַּיִים שֶמֵעֵבֶר – זֶה מְצּוּיָן.

 

* * *

 

 

יֹום וְלַיְלָה אֲנִי בֹּש בְּשֶל מַעֲשַי הָרָעִים

אֲנִי יֹודֵעַ סֹודֹות אֵּלֶה, וְלֹא זָרִים

עִם עֲוֹונֹותַי הָרַּבִּים אֵינִי אָדִיש לִנְדִיבּותְָךָ

לֹא אֶשְּכַּח אֶת הָרַחֲמִים וְאֶת הֶחָטָאִים

 

* * *

 

 

אֹו סָרְמַד, הֱיֵה חָכַם וְקַּצֵר טַעֲנֹותֶיךָ

וַעֲשֵה אֶחָד מֵהַּשְנַיִם לִצְרָכֶיָךְ ;

הַכְנַע גּופְָך לִרְצֹון הָאֵל

אֹו הַקְרֵב נַפְשְָךָ עֲבוּרֹוֹ, אַשְרֶיָך!

 

* * *

 

הַּגְלִימָה הַאָרּוגָה שֶּמְכַסָה תַחְּתֶיהָ חוּט קָדֹוֹש

הִיא צְבִיעּות ומַּקֹור לְרֹעַ מָלֵא וְגָדּוּש

וַּתֵר עָלֶיהָ , כְּדֵי שֶּלֹא תִּשָא

אֶת מַּשָא הַּמַכְאֹוב וְהַּקָלֹון.

 

* * *

 

רֶגַע הַּפְרִידָה מִּמֶּנּו אֵינֹו אֶפְשָרִי

מִּלִים לֹא יְבַּטְאּו זֶה הָאִחּוד הַּשְמֵימִי  -

הּוא הַּיָם וַאֲנִי הַסֵפֶל - וְזֶה בִּלְּתִי אֶפְשָרִי

לְהָכִיל אֶת הַּיָם בְּסֵפֶל זַעֲרּורִי.

 

 

 

 

 

 

 

* * *

 

 

בְּבֵית הַּמִטְּבָּחַיִם שֶל הָאַהֲבָה רַק הַּטֹובִים נֹופְלִים

לֹא הַכְּחוּשִים וּבַּעֲלֵי הַּמֶזֶג הָרַע הָאַּלִים -

אַּתָה אֹוהֵב אֲמִּתִי, אַל תְפַחֵד מֵהַּמָוֶת

כִּי הַּמֵת אֵינֹו מּועֲלֶה כְּקָרְּבָּן הֲבָלִים.

 

 

* * *

 

תוֹדָה לָאֵל עַל הָאֹוהֵב - נְדִיבֹות עֵינָיו

יְקָרֹות מִּפָז הֵן, טֹובים חֲסָדָיו

הַּצֶמַח נֹושֵא סֹוף סֹוף פֵּרֹות

תָלַשְתִי פֶּרַח מִּגַן הָאַהֲבָה בַּסְתָו.

 

* * *

 

בּהִלְכוֹת תֵבֵל פָּתַרְתִי מְצוּקוּת הָרַבִּים

וְשִחְרַרְּתִי מִכִּבְלֵי עַצְבוּת אַחִים

אַךְ לֹא קִבַּלְתִי צֶדֶק וַהֲגִינוּת מִבְּנֵי אָדָם

בּוֹדֵד נֹותַרְתִּי בְּעַנְנֵי הֲבָלִים.

 

* * *

 

סַגְפָן מִתְרַבְרֵב וַתֵּר עַל יוֹהֲרָה

כְדֵי שֶּלֹא תִסְּבֹּל בַּדֶרְךְ מַהֲמוֹרָה

מְכַּנִים אֹותְךָ סַגְפָן אֲבָל אַּתָה צָבוּעַ

בִּשְגָגָה יְכַנוּ אֶת הַּמְכֹעָר יָפֶה.